בוקר יפה עלה על הקיבוץ שש וחצי אנשים עדיין ישנים את שנתם ,רובם, חוץ מאלה שצריכים לקום מוקדם לחיות המשק לרפת או ללול.
בוקר יפה, אחר שבוע של גשמים בלתי פוסקים..השדות בוציים ואני לא הייתי צריך להתעורר. בשלחין לא יוצאים לעבודה כשהכול רטוב ובוצי.נכון יש לי כמה כלים לארגן ,לדאוג לגרז אותם ולטפל בהם.אבל מה בוער? אריה תרנגולת ,אנחנו קוראים לו כך כי הקול שלו גבוה גבוה כמו קול תרנגולת וזה מטריף את הדעת. כשהוא צועק ,כי הוא צועק, כאחראי על הכלים החקלאיים הוא לעולם לא מרוצה מן התחזוקה שלהם.
לישון התכוונתי..זה היה בלי לקחת בחשבון את פאני על קלנועית חדשה שהיא רכשה שפוצחת בשיר שמח "שיבולת בשדה קורעת ברוח...." אמנם חורף וזה שיר מתאים לאביב אבל פאני לא מתחשבת בעונות כשהיא בוחרת איזה שיר לשיר.הלכה שנת הבוקר המתוקה שתכנתי.
פאני מתרחקת על הקלנועית שלה יש לה פגישה עם עוד קלנועיות על שפת המצוק.שם כל ותיקי הקיבוץ דוהרים על קלנועיות חשמליות הן הפכו ללהיט בשכבות גיל מסוימות.
שם על שפת המצוק ,מול הכינרת הם מדסקסים את הזמן שהלך חלף לו ותמיד יש להם מה לומר על הדור הצעיר שפירק את הקיבוץ לשם בצע כסף.
נו באמת? בלי הצעירים האלה ,שמחזיקים את כלכלת הקיבוץ מעל המים, הייתה לכם האפשרות לפנק את עצמכם ,גם הנכדים שלכם יש לומר ,בכלי הנוצץ הזה קלנועית?.
לכל פועל ופועלת קלנועית ,או יותר נכון,לכל סבתא של פועל..לא נדיר לראות במשפחה אחת שתי קלנועיות אד לחבר ואחד לחברה .אגב הקלנועיות האלו הפכו להיות לשיחת היום בכנסי הרכילות כי קלנועית שחונה ליד בית מסוים יש לזה משמעות רבה מאד בחיי החברה של הגיל השלישי.
מי ביקר אמי את מי ראו אצל מי ומה יש למי הזה לעשות אצל המי ההוא.
נו לך תדע למה הקלנועית של מוטקה חנתה ליד הבית של שרהלה ,זאת מהמזכירות שמסרבת לפרוש ולהשאיר את המקום לצעירה יותר..מה הם יודעים? היא נוהגת לומר על החברות הצעירות שמאד היו רוצות למצוא את מקומן במזכירות המשק.
לביג'ו שבצעירותו היה אתלט לא קטן היה רעיון מבריק ומשעשע. בפורים השנה הוא ארגן תהלוכת קלנועיות מקושטות שבעליהם היו צריכים להתחפש .
למעשה הוא החזיר לותיקי הקיבוץ את החשק לקחת חלק בחגיגות שמבחינתם שייכות לדור הצעיר,אבל כשמדובר בלערב את הכלי האהוב עליהם ולהשוויץ בדגם שהם בחרו הם לא יוותרו על התענוג.
וכך קיבלנו תהלוכה מרשימה וססגונית של כל הקלנועיות של הקיבוץ.
טוב לא כולן, פאני אמרה שזה ילדותי וישבה לצפות ולקנא..
לכתוב זה כמו להיות ירדן